|
א
זְכֹר יְהוָה מֶה-הָיָה לָנוּ, הביט (הַבִּיטָה) וּרְאֵה אֶת-חֶרְפָּתֵנוּ.
|
1
Remember, O YAHOWAH, what is come upon us; behold, and see our reproach.
|
|
ב
נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.
|
2
Our inheritance is turned unto strangers, our houses unto aliens.
|
|
ג
יְתוֹמִים הָיִינוּ אין (וְאֵין) אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת.
|
3
We are become orphans and fatherless, our mothers are as widows.
|
|
ד
מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.
|
4
We have drunk our water for money; our wood cometh to us for price.
|
|
ה
עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ לא (וְלֹא) הוּנַח-לָנוּ.
|
5
To our very necks we are pursued; we labour, and have no rest.
|
|
ו
מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם.
|
6
We have given the hand to Egypt, and to Assyria, to have bread enough;
|
|
ז
אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ אינם (וְאֵינָם), אנחנו (וַאֲנַחְנוּ) עֲונֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ.
|
7
Our fathers have sinned, and are not; and we have borne their iniquities.
|
|
ח
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם.
|
8
Servants rule over us; there is none to deliver us out of their hand.
|
|
ט
בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר.
|
9
We get our bread with the peril of our lives because of the sword of the wilderness.
|
|
י
עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב.
|
10
Our skin is hot like an oven because of the burning heat of famine.
|
|
יא
נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה.
|
11
They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah.
|
|
יב
שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ.
|
12
Princes are hanged up by their hand; the faces of elders are not honoured.
|
|
יג
בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ.
|
13
The young men have borne the mill, and the children have stumbled under the wood.
|
|
יד
זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם.
|
14
The elders have ceased from the gate, the young men from their music.
|
|
טו
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ.
|
15
The joy of our heart is ceased; our dance is turned into mourning.
|
|
טז
נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי-נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.
|
16
The crown is fallen from our head; woe unto us! for we have sinned.
|
|
יז
עַל-זֶה, הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ--עַל-אֵלֶּה, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.
|
17
For this our heart is faint, for these things our eyes are dim;
|
|
יח
עַל הַר-צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ-בוֹ. {פ}
|
18
For the mountain of Zion, which is desolate, the foxes walk upon it.
{P}
|
|
יט
אַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר.
|
19
Thou, O YAHOWAH, art enthroned for ever, Thy throne is from generation to generation.
|
|
כ
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים.
|
20
Wherefore dost Thou forget us for ever, and forsake us so long time?
|
|
כא
הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב (וְנָשׁוּבָה), חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
|
21
Turn Thou us unto Thee, O YAHOWAH, and we shall be turned; renew our days as of old.
|
|
כב
כִּי אִם-מָאֹס מְאַסְתָּנוּ, קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד-מְאֹד. {ש}
|
22
Thou canst not have utterly rejected us, and be exceeding wroth against us!
{P}
|